צלצולים לטלפונים סלולרים
צלצולים לסלולרי, הם למעשה הצליל אשר מכשיר הטלפון הסלולרי משמיע, כאשר הוא מתריע על שיחה נכנסת. עם השתכללות המכשירים הסלולריים השתפרה פלאים תכונת הצלצולים וכיום כל אחד יכול להקצות למכשירו האישי צלצול ייחודי משלו.
באנגלית נקראים הצלצולים "Ringtones" כאשר את הביטוי מרכיבים צמד המילים "טוני הצלצול". המושג נטמע בעגת המילים הקשורות לתחום הסלולרי וכך נולד גם הרינגטון בשפה העברית, הלא הוא ה"צלצול".
מיד עם התרחבות תפוצת המכשירים הסלולרים בקרב הציבור הרחב, החלו הטלפונים הניידים לקבל צביון של אביזר אופנה. למשתמשים שהחזיקו בטלפון נייד היה חשוב, לא פחות מתכונות המכשיר, גם להגדיר ולגבש את המסר שמעביר המכשיר על אלו הנושאים אותו.
במילים אחרות, כפי שניתן לשדר אמירה ייחודית לסביבה באמצעות ביגוד, תסרוקת ואביזרים אחרים, כך ניתן להעניק לכל מכשיר סלולרי מאפיינים הייחודיים רק לו. עיצוב המכשיר, צבעו וצורתו, הם אמצעים אשר הופכים את המכשיר הנפוץ לאביזר אישי יותר. האפשרות לבחור צלצול אישי המתריע על שיחה נכנסת – הוא אחד האמצעים הבסיסיים ביותר לשם מטרה זו.
היסטורית הצלצולים
כבר במכשירים הסלולריים הפשוטים של שנות התשעים, הופיעה האפשרות לבחור רינגטון לטלפון הסלולרי. בימים ההם של תחילת הדרך, הבחירה נעשתה מתוך מגוון מצומצם של צלצולים אשר הגיעו באופן מובנה בתוך המכשיר ונלקחו מפס ייצור מתוכנת. בשל כך, לכל יצרנית טלפונים סלולרים היו הצלצולים האופיניים לה.
ייתכן כי אחת הסיבות לניסיונות לייצר צלצולים שונים לכל מכשיר, היא העובדה כי תכונה זו הוסיפה נוחות למשתמשים הסלולריים. יצירת שוני בצלילי ההתראה בין מכשירים, מקלה למעשה על המשתמשים לזהות של מי המכשיר שמצלצל, כאשר הם נמצאים בתוך קהל רב. נוסף לכך, האפשרות להקנות צלצול מיוחד לכל מתקשר, מעניקה למשתמש את האפשרות לדעת מי מחייג אליו עוד בטרם הרים את הטלפון.
ולמרות כל זאת, בימים ההם עדיין הייתה נפוצה התופעה המשעשעת של מספר אנשים הפונים לבדוק את מכשיריהם כאשר נשמע צליל של צלצול באיזור. הסיבה לכך נבעה מהאפשרויות המוגבלות מבחינה אקוסטית אשר היו קיימות בזמנו במכשירים הסלולריים. מגבלות אלו נבעו הן מן המגוון המצומצם של הצלילים והן בגלל טכנולוגית השמעת המוסיקה שהיו למכשירים דאז.
עם השתכללות המכשירים הסלולריים, השתפרה פלאים תכונת הצלצולים ואיתה גם האפשרות להפיכת המכשיר לאישי יותר באמצעות רינגטון או טרוטון ייחודי. בימינו, אפשר למעשה להשמיע כל פס קול שניתן להורידו אל מכשיר הטלפון הסלולרי, כולל דיבור.
הורדת צלצולים לטלפון הסלולרי
קיימות למעשה שתי שיטות, כל אחת בווריאציות שונות, לשם הקניית צלצול ייחודי למכשיר הטלפון הסלולרי האישי. השיטה הראשונה היא באמצעות המחשב, והשניה היא מרשת האינטרנט.
בשיטת ההורדה מהמחשב, נדרשת אפשרות של חיבור המחשב אל מכשיר הטלפון הסלולרי. חיבורים כאלו נעשים כיום באמצעות כבל USB, או באמצעות תקשורת אלחוטית כגון בלוטות'. בעבר היו גם נסיונות שימוש בטכנולוגיית תקשורת באמצעות אור אינפרה אדום, אך זו לא האריכה ימים.
מרגע שניתן לחבר פיזית בין המחשב לטלפון הנייד והתקשורת ביניהם מתאפשרת גם מבחינת התוכנה, ניתן להעביר קבצי קול המיועדים לכך אל הסלולרי ולהגדירם כצלצול שישמיע המכשיר בעת שמגיעה אליו שיחה נכנסת. באופן טבעי, לא כל מכשירי הטלפון הסלולרים מאפשרים תקשורת כזו, אך התכונה הופכת סטנדרטית בדגמים החדשים.
בשיטה השנייה, ניתן להוריד קבצי קול מרשת האינטרנט או רשת האינטרנט הסלולרית (ה-WAP) אל מכשיר הטלפון הסלולרי. מובן שלצורך כך, מכשיר הטלפון הנייד והרשת אליה הוא מחובר, חייבים להיות בעלי תכונות המאפשרות גלישה (אפילו מוגבלת) באינטרנט.
קיימות שיטות כלאיים שונות המשלבות בין שתי האפשרויות הנזכרות למעלה. לדוגמה העברת קבצי קול מהמחשב אל האינטרנט ומשם לטלפון, או מהאינטרנט אל המחשב וממנו אל הטלפון הסלולרי.
רשת האינטרנט מציעה אינספור אתרים המכילים צלצולים להורדה ללא תשלום. בנוסף, אתרי האינטרנט של החברות הסלולריות מציעים גם הם מבחר גדול של צלצולים להורדה.
במצב של היום, ולאור ההתקדמות בתחום של תקשורת סלולרית, כל מי שיש בידיו מכשיר מתאים וידע מינימלי בהפעלת תכונות טכנולוגיות – יכול למצוא ולהקנות למכשיר הטלפון הסלולרי שלו כמעט כל מוסיקה שיחפוץ בה.
